הכי קשה בתקופת צמיחת השיניים זה לא חוסר השינה

שתיים לפנות בוקר.

הוא בוכה כבר ארבעים דקות ואת כבר ניסית הכל. הנקת. החתלת. הרמת, הורדת, הרמת שוב. הסתובבת איתו במסדרון עד שהרגליים שלך כאבו.

והוא ממשיך לבכות.

ואז מגיעה המחשבה הזאת. זאת שאף אחת לא אומרת בקול:

לא "אני עייפה". לא "זה שלב וזה יעבור". אלא: אני האדם שאמור להגן עליו, הוא סובל, ואין לי מה לעשות.

זו לא עייפות. זו תחושת חוסר אונים. וזה הדבר הכי כואב בכל התקופה הזאת.

בקיעת שיניים היא לא אירוע של לילה אחד. היא נמשכת חודשים, לפעמים שנתיים, והיא מגיעה בגלים.

ואז מגיע החלק שאף אחד לא מדבר עליו: הרגע שבו את שומעת אותו מתחיל שוב לבכות ומשהו בתוכך נסגר. ואז מיד אחריו האשמה על זה שהרגשת ככה.

זה נורמלי לחלוטין. זה מה שקורה לבן אדם שלא ישן ומרגיש חסר אונים. זה לא אומר עלייך שום דבר.

שמת לב שכשהוא סובל מהשיניים הוא מושך את האוזן? או משפשף את הלחי בכתף שלך?

זה לא אקראי. אי הנוחות לא נשארת בנקודה אחת בחניכיים היא מורגשת לאורך הלסת, בלחיים ובאזור שמתחת לאוזן. התינוק לא יודע להגיד לך איפה זה, אז הוא פשוט מנסה לגעת שם.

וזו הסיבה שכל מה שניסית לא נותן מענה אמיתי. טבעת קירור מטפלת בחניכיים. הלחי, הלסת והאזור מאחורי האוזן נשארים בחוץ.

טבעת קירור. צריכה להיות במקפיא כדי לעבוד. בשתיים לפנות בוקר היא או לא קפואה, או שכבר התחממה אחרי שלוש דקות.

ג'ל לחניכיים. נכנס לפה. רוב התכשירים מכילים חומרי הרדמה וכימיקלים

עצות. כל אחת אומרת משהו אחר, וכולן בטוחות.

הבעיה המשותפת לכולן: הן דורשות ממך הכנה, או שהן מכניסות משהו לפה של התינוק. ובדיוק ברגע שאת הכי צריכה אותן הן לא שם.

משהו שעונה על חמישה תנאים, בלי פשרות: שלא ייכנס לפה בכלל. שיהיה מוכן לשימוש מיד, בלי הקפאה. שיגיע לאזור הנכון. שיהיה מדולל מראש לעור של תינוק. ושתוכלי לקרוא את רשימת הרכיבים המלאה ולהבין כל שורה בה.

ככה נולד CALMY KIDS.

בקבוקון קטן עם כדורית בקצה. מגלגלים אותו על החלק החיצוני של הלחי, לאורך קו הלסת ומאחורי האוזן. מעסים קלות באצבע. זהו.

כלום לא נכנס לפה. אין מה להקפיא, אין כימיקלים וטבעי לגמרי.

ובשתיים לפנות בוקר פותחים ומגלגלים. בלי להדליק אור, בלי ללכת למטבח, בלי להתלבט.

1. מגלגלים. בעדינות, כמה שניות על עור נקי ויבש על החלק החיצוני של הלחי, לאורך קו הלסת או מאחורי האוזן.

2. מעסים. קלות באצבע, כדי שייספג.

3. זהו. עד 4 פעמים ביום, עם לפחות שעתיים בין מריחה למריחה.

והטיפ הכי חשוב: ככל שתמרחי מוקדם יותר כשאת מזהה את הסימן הראשון ולא אחרי שהבכי כבר בשיא כך זה מורגש יותר.

קמומיל רומי — הרכיב המרכזי. מהשמנים העדינים שקיימים.

לבנדר — בריכוז נמוך. הריח המוכר והמרגיע, בלי לבשם את החדר.

שמן קוקוס מפוצל — הבסיס. נספג מהר ולא משאיר שכבה שמנונית.

ג'וג'ובה — קרוב בהרכבו לשומן הטבעי של העור.

ויטמין E — שומר על יציבות הנוסחה בלי חומרים משמרים סינתטיים.

כלומר כן, זה בשבילו. אבל לא רק.

כי מה שבאמת שוחק אותך זה לא הבכי עצמו. זו התחושה שאת עומדת מולו ואין לך מה להציע.

וברגע שיש לך משהו לעשות משהו קטן, מיידי, שנמצא בהישג יד משהו בתוכך משתחרר. את כבר לא רק מחכה שזה יעבור. את עושה משהו.